לימודים אקדמאי
שחר אשכנזי

שחר אשכנזי

הדעה שלי בנוגע ללימודים אקדמאים

אני אפתח ואומר שאני מתנצל.

באמת, מעומק ליב… מתנצל.

אני מתנצל שלא אכפת לי שהפוסט הזה יעצבן חלק מהאנשים שיקראו אותו.

ואני יודע שזה יעצבן את חלקכם, כי  לאורך השנים האחרונות שמתי לב שאנשים לא אוהבים לשמוע את האמת.
 
 
אני אספר לכם כיצד הגעתי לתובנה הזו שלימודים אקדמאים, ברוב המקרים, הם פשוט שקר אחד גדול…
 
כשחזרתי מהודו בפעם השלישית,
הרגשתי ש”זהו”, אני חייב לללכת ללמוד כי זה מה שמצופה ממני.
לא הרגשתי בעירה פנימית כלשהי ללמוד איזה מקצוע שיאיר אותי מבפנים ויעורר בי תחושות עזות של סיפוק עצמי ושליחות.
 

רציתי ללמוד כי זה מה שכולם סביבי עשו,
ולמרות שראיתי בבירור שרובם לומדים רק כדי לרצות את ההורים שלהם, את הסביבה ואת החברה.
עדיין נשאבתי למסלול הזה ומצאתי את עצמי ביום הראשון של לימודי המכינה לתואר שבאמת אני לא מצליח לזכור את השם שלו.

מנהל עסקים וגננות?
מנהל עסקים ומדעי החברה?
מנהל עסקים ומדעי הקישקוש?

אני לא זוכר בדיוק, אבל אני כן זוכר שהיה בזה מנהל עסקים כלשהו.

 

אז אחרי שבועיים החלטתי לפרוש, ולא כי הרגשתי שזה גדול עליי…

אלא כי הרגשתי שאני סובל ברמות שלא הכרתי מימיי.
מאז שיעורי היסטוריה בכיתה יב’ לא הרגשתי כל כך שיעמום וביזבוז זמן.

ההבדל הוא שבכיתה יב’ יכולתי פשוט לקפוץ החוצה מהחלון ברגע שהמורה הסתובבה עם הגב לכיתה..
אבל עכשיו אני כבר מבוגר, אף אחד לא מכריח אותי לשבת פה, אז למה לעזאזל הכנסתי את עצמי למסלול הזה?

 

החוב הממוצע להלוואת סטודנט בארה”ב עומד על $100,000! כן אתם קוראים נכון,

אלה שישה אפסים ויש סימן של דולר בצד שמאל שלהם.. אין פה טעות.

אז מה גורם לכל כך הרבה אנשים בעולם ובישראל בפרט, לעשות את אותה טעות?

למה לא ללמוד תואר

בתמונה: ילד כלשהו שאם היה קורא את המאמר הזה היה מזדהה איתי מאוד.

אז חזרתי לנקודה ההתחלתית, מינוס 3000 שקל שאותה אוניברסיטה לא החזירה לי עבור המכינה שהחלטתי לא לעשות.
אני במצב שאין לי מושג מה ללמוד אבל אני יודע שאני צריך לעשות את זה כי כולם סביבי עושים את זה ומסתבר שזה מה שצריך לעשות כדי
להצליח בחיים, אין דרך אחרת נכון?

אז יום אחד במקרה שוחחתי עם חבר שהכרתי בהודו והתעדכנו קצת.

הוא סיפר לי שהוא גר בקיבוץ בדרום הארץ ומתחיל ללמוד סאונד במכללה.

אמרתי לעצמי, “וואוו סופסוף מישהו שהולך ללמוד משהו שהוא אוהב ולא רק בשביל תואר! אני חייב ללכת לבקר אותו”.

עליתי על האופנוע ושעתיים לאחר מכן כבר ישבנו אצלו בגינה בקיבוץ.

לקצר את הסיפור, התאהבתי בקיבוץ ובאווירה הסטודנטיאלית שהיתה שם.

זה היה קסום והרגשתי ששם אני רוצה לגור,  ונרשמתי ללימודים כדי שתהיה לי סיבה לגור שם.

הפעם נרשמתי ללימודים “מנהל ומדיניות ציבורית”.

מה זה אומר? עד היום אין לי באמת מושג.

משהו שקשור לניהול של דברים במגזר הציבורי אני מניח.

 

אחרי סימטסטר שסיימתי בהצטיינות, החלטתי שאני לא ממשיך.

אני זוכר שההורים שלי היו מאוד מתוסכלים וכולם הסתכלו עליי כאחד שפורש מכל דבר ולא מסוגל לסיים כלום.

אני לא יכול להאשים אותם, חונכנו להיות רובוטים וללכת עם הזרם בלי להחתשב בקול הפנימי שלנו.

תמונה של אופנוע

בתמונה: עם האופנוע בשדה ליד הבית בקיבוץ, הסיבה האמיתית לכך שנרשמתי שוב ללימודים.

אז הפעם מצאתי את עצמי שוב בנקודה ההתחלתית, אבל עם חוזה שכירות לשנה במקום שנמצא שעתיים מהבית של ההורים שלי.
 
במקרה שמעתי מחבר שיש באותה מכללה לימודי הנדסאי של עיצוב מדיה.
לימודים שכוללים עיצוב גרפי, HTML בסיסי, מיתוג ועוד דברים שמאוד התחברתי אליהם ואפילו עסקתי בהם קצת בעבר.
 
החלטתי שאני נרשם, והפעם אני מסיים את הלימודים ומקבל תעודה!
 
הלימודים היו מאוד מעניינים בשנה הראשונה והלך לי ממש טוב.
בשנה השנייה הרגשתי את המריחה ופה הבנתי את אחד האלמנטים של התרמית שנקראת לימודים אקדמאים.
 
מריחת הזמן המטורפת!
 
למה זה קורה אתם שואלים?
 
פשוט מאוד.
 
כסף.
 
הכסף שלכם כן? שכר הלימודים.
 
למה ללמד משהו בשנה אחת שאפשר למרוח את זה שנתיים, שלוש, ארבע, חמש שנים?
 
הרי הסטודנט משלם שכר לימודים לכל שנה, למה לא למקסם את הרווח ממנו?

 


מעבר לתשלום השנתי שמשלמים למוסדות הלימוד, חשוב להבין את הפגיעה הכלכלית האמיתית שרוב
האנשים בכלל לא לוקחים בחשבון.

רוב הסטודנטים לא עובדים בכלל במהלך התואר, ואלו שכבר כן עובדים מרוויחים משכורות מגוחכות של 1000-2000 ש”ח בחודש
כי אין להם זמן לעבוד הרבה.
אם ניקח שכר של 5000 שקלים,
נכפיל ב 12 חודשים,
ואז נכפיל ב 3 שנים,
נגלה שאותו סטודנט הפסיד 180,000 ש”ח מבלי לקחת בחשבון בכלל את שכר
הלימודים שמגיע לעשרות אלפי שקלים אף הוא.

כל זה בשביל ללמוד תואר שבחלק גדול מהמקרים לא מבטיח תעסוקה שתכניס מעל 8000 ש”ח בחודש בשנים הראשונות!

אם זה לא SCAM אז אני לא יודע מה כן.
 
 
אז אני מבטיח לכם שהשנה השניה בלימודים שלי היתה מיותרת לגמרי.
הדבר היחידי שהיה טוב זה שפגשתי את אישתי, חוץ מזה הרגשתי ביזבוז זמן מטורף.
 
באותה תקופה גם נחשפתי בפעם הראשונה לעולם השיווק האינטרנטי והקמתי את החנות הראשונה שלי.

 

השקעתי 20 אלף שקלים בלימודים אצל מנטור בארה”ב והשקעתי כל שניה שהיתה לי כדי ללמוד את התחום הזה.

לילות לבנים, שעות ארוכות מול המחשב וכל זה תוך כדי שאני לומד ועובד כשליח פיצה שמשתכר ב 1200 ש”ח בחודש.

לקראת סיום הלימודים, כאשר כולם התחילו לעבוד על הפרוייקט גמר שלהם,

אני מצאתי את עצמי כבר בכלל לא מתעניין בלימודים ומשקיע את כל כולי בעסק האינטרנטי שלי שהתחיל לתפוס תאוצה.

 

שוב, לא סיימתי את הלימודים.

שוב, פרשתי.

וזו היתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים שלי, כי מצאתי סופסוף משהו שמעורר בו תשוקה כה עזה,

שלא עצרתי לנוח אפילו לא לשניה, כבר מעל 6 שנים.

 

אז שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד לימודים אקדמאים.

אנחנו צריכים רופאים, עורכי דין, רוקחים, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ועוד ועוד.

אני נגד לימודים שכל מטרתם היא להרגיש חלק מהעדר, לרצות את ההורים, את החברה ולא את הקול הפנימי שבך.

אם אתם לא מוצאים מה ללמוד באקדמיה, אל תלמדו.
העולם החדש מאפשר לכם ללמוד כל דבר שתרצו בקלות ובמהירות,
והכי חשוב, בלי למרוח את הזמן ולבזבז שנים יקרות.

אהבתם? שתפו זה בחינם 🙂

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on print
Share on email